הפרשת חלה עם רבנית – סגולות וישועות

רוצה ברכות וישועות? פשוט מאוד – תעשי הפרשת חלה עם רבנית, הרבנית תאמר איתך ברכה להפרשת חלה כי על ידי ברכת הפרשת חלה, את מברכת את ביתך ואת כל הסובבים אותך, והכל בזכותך!

להלן אביא לך מידע על הפרשת חלה ברכה להפרשת חלה

רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כולנה! הכוח בידיים שלך!

כתוב בתורה הקדושה והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה’, ראשית עריסותיכם, חלה תרימו תרומה. ולפיכך מצות עשה להפריש חלה מן העיסה, וליתנה לכהן. כיום שורפין את החלה מפני סיבות שיבארו בהמשך. [אוצר דינים לאשה ולבת מאת הרב יצחק יוסף – עמוד תרכט].

אשה שהפרישה חלה ולא הספיקה לשורפה, והחלה נאבדה, או שתינוק או עוף אכלה, אינה צריכה להפריש חלה אחרת, שכבר נתקיימה המצוה והעיסה נפטרה בעצם ההפרשה. [ [אוצר דינים לאשה ולבת מאת הרב יצחק יוסף, עמוד תרלז].

 

תפילה ובקשה לפני ההפרשה

יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שבזכות מצווה זו ובזכות הפרשת התרומה יתוקן עוון חוה אם כל חי שסבבה מיתתו לאדם הראשון שהוא עיסתו של עולם ובזכות מצווה זו תבטל המוות מן העולם ותמחה דמעה מעל פנים ותשלח ברכה בביתנו אמן כן יהיה רצון. וכן יהי רצון מלפניך שתברך עיסותינו כמו ששלחת בה ברכה בעיסות אימותינו שרה, רבקה, רחל ולאה ויקוים בנו הפסוק "ראשית עריסותיכם תתנו לכהן להניח ברכה אל ביתך" אמן כן יהי רצון.

הריני באה לקיים מצות הפרשת חלה לתקן שורשה במקום עליון לעשות נחת רוח ליוצרנו ולעשות רצון בוראנו.

ויהי נועם ה' א- להינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו.

 

בהפרשה:

ברוך אתה ד' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להפריש חלה תרומה

ברכה להפרשת חלה

להלן ברכה להפרשת חלה – ברכת הפרשת חלה היא:

בְּרֹךְ אַתָּה ד' אלוקינו מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדַּשְׁנוּ במצוותיו וציוונו לְהַפְרִישׁ חָלָה תְּרוּמָה

סדר הפרשת חלה

  1. הכיני את הבצק המיוחד להכנת החלה
  2. הניחי את העיסה לפנייך
  3. ברכי את ברכת הפרשת חלה

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲֹשֶר קִדְֹּשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִיוָּנוּ לְהַפְרִיֹש חַלָּה תְרוּמָה (בנוסח אשכנז אומרים: חַלָּה מִן הָעִיסָה)

4. קחי חתיכה קטנה מן העיסה, מרימים אותה ואמרי: "הֲרֵי זוֹ חַלָּה".

זהו סדר הפרשת חלה

 

רצון רבינו היה חזק שנהיה אצלו באומן על ראש השנה תמיד, אף לאחר הסתלקותו, ושאין דבר גדול מזה (חיי מוהר"ן/תו). [הנה יש המתיימרים להִקרות חסידי ברסלב המעיזים לומר כי מעלת ראש השנה אצל רבינו אינה לאחר פטירתו או לא על חשבון יציאה מן הארץ ושאר טענות הבל.

 

והנה המעלה לאחר פטירת רבינו מבוארת היטב בספרי ר' נתן, והיציאה מן הארץ לצורך ביקור בקברי צדיקים הלא מותרת היא לדעת רוב הפוסקים וכמעט כולם, ולו חכמו ישכילו שעם כל טענותיהם אין לההין ולהחשיבם לודאי, אלא לכל היותר יש כאן ספק לפי קטנות דעתם.

 

ובמקרה זה יש ללכת אחרי רוב מנין ובנין של החסידים, קטנים עם גדולים, בעלי בתים עם תלמידי חכמים, שבודאי נוסעים כל שנה לראש השנה באומן, ומקרא מלא הוא, אם לא תדעי לך וכו' צאי לך בעקבי הצאן, ואמרו חכמינו זכרונם לברכה אם הלכה רופפת בידך, צא וראה היאך נוהגים ונהג כן, פוק חזי מאי עמא דבר.

 

ולכן אין ספק כי דברי היצר הרע בפיהם וחבל שנבחרו הם להיות שלוחיו, וכל השומר נפשו ירחק מהם ומדעותיהם, ויעשה מה שעושים כל גדולי חסידות ברסלב בזמננו].

  • א.

אמר רבינו, אני בטוח בהשם יתברך שכל תינוק פחות מבן שבע שנים שיהיה אצלי, בודאי יהיה נקי מן החטא עד יום חתונתו (חיי מוהר"ן/תקיז). [הנה מן הכתובים לא ברור אם מדובר גם לאחר פטירתו של רבינו, אך ב"תורה שבעל פה" מקובל כי הבטחת רבינו זו היא גם לאחר פטירתו, לכן יש לאדם להשתדל להביא את בניו לאומן לציונו של רבינו לפני היותם בני שבע ויבקש שם שתתקיים בילדים אלו הבטחת רבינו].

הדלקת נרות שבת

 

 

ימי מוהרנ"ת

  • ב.

כמעט ולא נמלטה נסיעה עם מניעות גדולות ועצומות כשנוסעים אנו אל קברו הקדוש והנורא מאוד (ימי מוהרנ"ת/א-כ). [יתנחם בכך כל מי שמעיקות על נפשו המניעות הכרוכות בנסיעה לאומן, שהרי כך היה מאז ומקדם גם ליושבי אותה ארץ, ואין כל חדש בכך, והמניעות מראות את גודל מעלת הנחשק].

עלים לתרופה

  • ג.

לא אוכל לעצור מלהוכיחו על אשר עיוֵת הרבה בשנים האלה, אשר לא שם לדרך פעמיו, לקהילת קודש אומן, לפרש שיחתו שם על ציון הקדוש, אשר זה חלקו מכל עמלו וכו', ויזהר להיות על כל פנים פעם אחת בשנה באומן חוק ולא יעבור, ולא יעצרהו הגשם והשלג ולא שום מניעה בעולם (עלים לתרופה/יא).

  • ד.

ראש השנה שלנו גדול מאוד מאוד ויקר מאוד מאוד בעיני השם יתברך שאין למעלה ממנו (עלים לתרופה/כט).

  • ה.

יחיה עצמו שאף על פי שהוא כמו שהוא, מכל מקום זוכה הוא לנסוע לאומן על ראש השנה, ולהיות נכלל ונמנה בין אנשי שלומנו היקרים שיחיו לאורך ימים ושנים (עלים לתרופה/קכד).

  • ו.

ישועתנו תשגבך ותחזקך, שתבוא גם אתה לאומן על ראש השנה הבא עלינו לטובה, להיות נמנה עמנו וכו', והעולם הזה הוא כצל עובר, ורווח כזה אין נמצא בעולם (עלים לתרופה/רכח).

  • ז.

אנו מקוים להיות עוד על ראש השנה באומן כל ימי חיינו, כי עתה זה כל נחמתי וכל מגמתי, לזַכות את השומעים לדברַי שיהיו כולם על ראש השנה במקום גניזתו הקדושה של אדמו"ר זכרונו לברכה כל ימיהם לעולם, ובודאי יחזיקו לי טובה לנצח (עלים לתרופה/רס).

  • ח.

ה' יעזור לי בחסדו ליסע למקום שאסע, ולהשתטח במקום שאשתטח, אשר באמת איני יודע כלל עוד עד היכן הדבר מגיע (עלים לתרופה/רפח). [צא ולמד כמה צריכים אנו להתנהג בכבוד ובמורא ליד הציון הקדוש].

  • ט.

ההדלקה הקדושה על ציון הקדוש שלו זכרונו לברכה הוא המתקה נפלאה מאוד, לכם ולנו ולכל הקיבוץ הקדוש (עלים לתרופה/שלה, תכה). [מדובר בנר התמיד הדולק בשמן זית בציון קברו של רבינו, שיש עניין גדול בכך, ויבא על שכר גדול מי שידאג שלא יכבה נרו לעולם ועד].

  • י.

ראש השנה הוא עיקר זמן הקיבוץ וכו', בראש השנה הכל מקבלים ממנו תיקון, אפילו דברים שאי אפשר לתקנם בזמן אחר, בראש השנה ניתקן הכל (עלים לתרופה/תלד).

קידוש לשבת אשכנז

שיח שרפי קודש

  • יא.

קודם שבאים על קברו זכרונו לברכה ציוה לתת צדקה (א-סח).

  • יב.

בראש השנה כולם מקבלים אצלו תיקון, בלי יוצא מן הכלל (א-קנג).

  • יג.

הקיבוץ שמתקבצין כלל החסידים לראש השנה באומן, זהו עיקר הקשר והאחדות של כל החסידים בקשר אחד, ורק בזה אנו מקיימין רצונו זכרונו לברכה שציוה להיות החסידים מחזיקים עצמם בקשר אחד באהבה ואחדות (א-רח).

  • יד.

על ידי הקיבוץ בראש השנה אצל הצדיק, כולם מתחזקים באמונה וזוכים לסילוק הגאוה ולתיקון הברית (ב-ה). [מי שבא בשביל זה וברצונו להשתפר בכך, באמונה, ברית, וגאוה].

  • טו.

כבר דאג רבינו להוצאות הנסיעה לציונו הקדוש לראש השנה הלוך וחזור (ב-כז). [המאמין בכך באמת לא תוכל מניעה כלכלית לעצור אותו מלנסוע, כי לא יחוש אפילו מלקחת הלואה, כמובן כשיש לו פתח תקוה להחזיר, והשם יתברך יעזרהו להחזיר בקלות וכהבטחת רבינו].

  • טז.

אמר רבינו, מי ששהה אצלי בשלושת הזמנים הקבועים שהם ראש השנה, שבת חנוכה, ושבועות יינצל מעולם התוהו (ב-רלח). [מהלשון "מי ששהה" ולא "מי שישהה", משתמע שהמדובר בחיי רבינו, והסובר שמדובר גם לאחר פטירתו עליו הראיה].

  • יז.

אמר ר' נתן, אילו היתה כל הדרך לציון רבינו זרועה חרבות מחודדים, הייתי גוחן על ידי ועל רגלי כדי להגיע לציון, אבל בלי פאספורט (דרכון) לא, אלא הייתי עושה את כל המאמצים להשיג פאספורט (ב-תרסו). והיינו מפני שבסכינים וחרבות יש סכנה גשמית, אבל בלא פאספורט, יתכן שיתפסוהו ויכלאוהו ויעבור בכלא בהכרח על איסורים שונים, ויש בזה סכנה לכל יהדותו, לכן בלי פאספורט לא היה מוכן (ז-תקכא).

  • יח.

היו מהחסידים המקפידים על הבאים לאומן שלא ישהו שם יותר משבועיים (ג-שכ) מחמת שריבוי השהיה גורמת שתיעשה קלה בעיני האדם קדושת המקום חלילה (ג-תמב) ובחיי רבינו האיץ הוא זכרונו לברכה עצמו בשוהים בצילו שלא ישהו יותר משבוע (ו-לה).

 

[הנה כיום יש השוהים שם יותר משבועיים, ולפעמים הרבה יותר משבועיים, ועינינו הרואות עד כמה משפיע ההרגל על היחס למורגל, שאין הם נוהגים שם כובד ראש כראוי, וה' הטוב יכפר בעד].

  • יט.

כשמתעקשים בתפילה בציון רבינו, אפשר לפעול כל מה שרוצים (ג-תצה). [ואין הפירוש שידרוש ויבקש לקבל רצונו מיד, שהרי התנגד רבינו לכך (כמובא בספר המידות תפילה טו וכהסבר החסידים) אלא שירבה בתפילה על כך ויסביר כביכול להשם יתברך כוונתו הטובה והרוחנית במבוקשו זה.

 

וגם אם התעייף מלבקש על כך, יוסיף ויבקש שוב ושוב, ויזכיר כל עת את זכות רבינו, ויסיים בכל זאת ויאמר להשם יתברך "והטוב בעיניך עשה", ומכאן ואילך ידע שכל מה שיקרה בעניין מבוקשו, הכל הוא רק לטובתו והצלחתו].

  • כ.

הזהירו החסידים לטבול במקוה לפני הכניסה לציון רבינו (ג-תקג).

  • כא.

קבלה מרבינו שהעושה מחלוקת בקיבוץ באומן בראש השנה לא ישלים שנתו בר מינן (ד-תמב).

  • כב.

ערב ראש חודש ניסן הנהיג ר' נתן להיות על ציון רבינו באומן, והוא יום התעוררות לחסידים (ה-מג).

  • כג.

ר' נתן נהג שלא לעלות לציון רבינו בראש חודש ובחול המועד, והחסידים אמנם כן עלו והשתטחו בזמנים אלו, אך בראש השנה הקפידו שלא לעלות לציון (ה-קלה, ו-מג, וע"ש ה-תנד). [ראה לקמן אות לה. וייתכן שכיום שנהגו היתר הוא מפני שכבר החשיבו המקום לבית כנסת למניינים רבים, ואינו עוד בית קברות לעניין שיהא אסור להכנס לשם בשבת חג ומועד].

 

  • כד.

לכתחילה אין להתפלל את התפילות הסדורות בציון רבינו (ה-תנה).

  • כה.

עצם האמונה בצדיק שווה את כל הנסיעה אליו (ו-כב).

  • כו.

אמר רבינו לעניין הקיבוץ של החסידים הבאים אליו לראש השנה: את דינם של אנשַי גומר אני כבר בלילה הראשון (ז-יג). [לכן אז בעיקר צריכים כובד ראש ואימת הדין].

  • כז.

כשנוסעים לציון הקדוש, רצה רבינו שנדע ונבין עבור מה באים אליו, ולא להגיע כסוס כפרד אין הבין. לכן יש להתבונן בגדולתו של רבינו, ובגודל כחו וזכותו לרפאות אותנו ברפואת הנפש והגוף ברוחניות וגשמיות על ידי עצותיו הקדושות ותורותיו העמוקות (ז-קטו, קטז).

  • כח.

בקיבוץ ראש השנה באומן של הדור הקודם, לא היה ניתן לתאר את גודל ההתרגשות והשתפכות הנפש שהיו לכלל המתפללים בציון רבינו, והיה ניתן להבחין שכמעט ולא התפללו כלל על צרכים גשמיים, והיה זה מעמד של תשובה ושברון לב, ובקשות על רוחניוּת בלבד (ח-קלד).

 

[ואף בזמננו בדור שפל זה, רואים אנו זאת ביתר שאת, איך שמתרגשים כולם בפרט בשעת התיקון הכללי העולמי, ועושים תשובה ושופכים דמעות כמים, וכל לבם לאביהם שבשמים, ובכך נראה במלא עוצמתו כחו של הצדיק, איך שאפילו אותנו הקטנים קרב להשם יתברך, אפילו לאחר מותו.

 

וזו ראיה גדולה על גודל צדקתו, שהרי דוקא צדיקים גדולים במיתתם יותר מבחייהם, וכאן רואים באמת שרבים מאשר החזיר רבינו למוטב בחייו החזיר במותו, ולא בכל צדיק רואים שגדולה השפעתו במותו יותר מבחייו, ואדרבה בדרך כלל קטֵנה ההשפעה, אבל כאן גדֵלה במימדי ענק, באופן שבאמת אשרינו!].